אתם יכולים להשתמש בכללי החרגה או בשאילתות כדי לקבוע מה Google Cloud Directory Sync (GCDS) יבדוק ויעדכן.
ההבדלים בין כללי החרגה לבין שאילתות
- באמצעות כללי החרגה, אתם יכולים להשמיט מהסנכרון נתונים מספריית LDAP, נתונים מחשבון Google או את שניהם. לדוגמה, אם אתם משתמשים בכלל החרגה כדי להשמיט משתמש, פרופיל או קבוצה, GCDS מתנהג כאילו הם לא קיימים במהלך הסנכרון.
- כדי למנוע מ-GCDS למחוק או להשעות משתמשים, אתם יכולים להשתמש בשאילתה עם נתונים בחשבון Google כדי להחריג משתמשי Google מסנכרון. אם יש לכם הרבה משתמשים, שאילתה היא דרך יעילה יותר מאשר טעינה של כל המשתמשים ב-GCDS ואז שימוש בכלל החרגה כדי לסנן את המשתמשים שאתם לא רוצים לסנכרן.
מתי כדאי להשתמש בכללים ובשאילתות
| סוג הנתונים | כדאי להשתמש ב... | אם זה לא אפשרי, צריך להשתמש ב... |
|---|---|---|
| ישויות בשרת הגילוי של LDAP שאתם לא רוצים שיופיעו בחשבון Google שלכם | כלל חיפוש ב-LDAP | כלל החרגה של LDAP |
| משתמשים בחשבון Google שאתם לא רוצים להשעות או למחוק | שאילתת החיפוש של המשתמשים | אם תחביר השאילתה לא תומך בסוג המסנן שאתם צריכים, השתמשו בכלל החרגה של Google. |
| ישויות שאינן משתמשים (כמו קבוצות, יחידות ארגוניות או משאבי יומן) שצריכות להישאר בחשבון Google אבל לא קיימות בשרת גילוי LDAP | כלל החרגה של Google |
הוספת שאילתת חיפוש של משתמשי Google
- באשף ההגדרות, לוחצים על הגדרת דומיין של Google
כללי החרגה.
- בקטע שאילתת חיפוש משתמשים, מוסיפים את הכלל לפי ההנחיות לחיפוש שמפורטות במאמר חיפוש משתמשים.
שימוש בכללי החרגה
הוספה, מחיקה או שינוי של עדיפות הכלל
כדי להוסיף כלל:
- בכרטיסייה Exclusion Rules, לוחצים על Add Exclusion Rule.
- ממלאים את האפשרויות הבאות:
- סוג – מציינים מהתפריט איזה סוג של נתונים להחריג.
- סוג התאמה – מציינים את סוג הכלל שבו רוצים להשתמש במסנן. בוחרים אפשרות מהתפריט:
- התאמה מדויקת – הנתונים חייבים להתאים לכלל באופן מדויק.
- התאמה למחרוזת משנה – הנתונים חייבים להכיל את הטקסט של הכלל כמחרוזת משנה.
- ביטוי רגולרי – הנתונים חייבים להתאים לביטוי הרגולרי שצוין.
- כלל החרגה – מזינים את מחרוזת ההתאמה או את הביטוי הרגולרי של הכלל.
- לוחצים על אישור.
הכללים חלים לפי הסדר שבו הם מופיעים בטבלה. כדי לשנות את הסדר:
- בכרטיסייה כללי החרגה, לוחצים על הכלל.
- לוחצים על החץ למעלה או למטה כדי להגדיל או להקטין את העדיפות.
כדי למחוק כלל:
- בכרטיסייה כללי החרגה, לוחצים על הכלל.
- לוחצים על X.
שימוש בכללי החרגה לנתוני LDAP
אם יש לכם נתונים בשרת גילוי ה-LDAP שתואמים לכללי החיפוש שלכם אבל לא צריכים להתווסף לדומיין של Google, אתם יכולים להשתמש בכלל החרגה של LDAP. הפעולה הזו מסירה את הנתונים מהסנכרון.
יחידות ארגוניות
| מטרת כלל ההחרגה | יש לכם יחידות ארגוניות בשרת ה-LDAP שתואמות לכללי החיפוש שלכם, אבל אתם לא רוצים להוסיף אותן לדומיין של Google. |
| סוג ההחרגה | DN של יחידה ארגונית
מבססים את כלל ההחרגה על השם הייחודי (DN) של היחידה הארגונית שרוצים להחריג. |
| דוגמה | כמה יחידות ארגוניות כבר לא בשימוש כי 2 משרדים אוחדו. לכל היחידות הארגוניות שהושבתו יש את הערך "stpaul" ב-DN.
|
משתמשים
| מטרת כלל ההחרגה | יש לכם משתמשים בשרת הגילוי של LDAP שתואמים לכללי החיפוש שלכם, אבל אתם לא רוצים להוסיף אותם לדומיין של Google. |
| סוג ההחרגה | מציינת את נתוני ה-LDAP שצריך להחריג.
|
| דוגמה | מוסיפים כלל נפרד לכל משתמש שביטל את ההסכמה לדומיין של Google ואין לסנכרן אותו. הכלל הראשון:
הכלל השני:
|
קבוצות Google
| מטרת כלל ההחרגה | יש לכם רשומות בשרת ה-LDAP שתואמות לכלל של רשימת דיוור, אבל אתם לא רוצים שהן יהיו רשימת דיוור בדומיין של Google. |
| סוג ההחרגה | מציינת את נתוני ה-LDAP שצריך להחריג.
|
| דוגמה | כמה רשימות תפוצה כבר לא בשימוש כי שני משרדים קרובים התאחדו. בכתובות של כל הרשימות הלא פעילות מופיע "stpaul".
|
פרופיל משתמש
| מטרת כלל ההחרגה | יש לכם פרטים של פרופיל משתמש בשרת ה-LDAP שאתם לא רוצים לסנכרן עם דומיין של Google. |
| דוגמה | המדפסות מופיעות כמשתמשי LDAP ותואמות לשאילתת ה-LDAP שניתנה. בשם של כל המדפסות מופיעה המילה "מדפסת". הכלל מחפש את מחרוזת המשנה הזו.
|
אנשי קשר משותפים
| מטרת כלל ההחרגה | יש לכם אנשי קשר בשרת ה-LDAP שלכם שתואמים לכללי החיפוש, אבל אתם לא רוצים להוסיף אותם לדומיין של Google. |
| דוגמה | בשרת ה-LDAP רשומים כ-500 משתמשי בדיקה, אבל הם משמשים רק לבדיקות פנימיות. כל המשתמשים לבדיקה משתמשים באותה תבנית שם: internal-testX, כאשר X הוא מספר, וכל המשתמשים לבדיקה נמצאים באותו דומיין.
|
משאבים לתזמון ביומן
| מטרת כלל ההחרגה | יש לכם פריטים בשרת ה-LDAP שתואמים לכללי החיפוש של משאבי היומן, אבל אתם לא רוצים להוסיף אותם לדומיין של Google כמשאבי יומן. |
| החרגת סוגים | מציינת את נתוני ה-LDAP שצריך להחריג.
כדי להחריג מזהי משאבים ושמות תצוגה של משאבים, צריך ליצור 2 כללי החרגה. |
| דוגמה | המדפסות מופיעות כמשאבי LDAP ותואמות לשאילתת ה-LDAP שניתנה. בשם של כל המדפסות מופיעה המילה "מדפסת".
|
שימוש בכללי החרגה לנתונים בחשבון Google
יכול להיות שיש לכם ישויות בחשבון Google, כמו משתמשים או קבוצות, שלא קיימות בדומיין ה-LDAP שלכם, אבל אתם רוצים לשמור אותן בחשבון Google. כדי שהישויות ב-Google יישארו אחרי הסנכרון, צריך להשתמש בכלל החרגה של דומיין Google:
- לוחצים על הכרטיסייה Google Domain configuration.
- בכרטיסייה כללים להחרגה, לוחצים על הוספת כלל להחרגה.
- בקטע Type, בוחרים מהרשימה:
- הנתיב המלא של הארגון כדי להחריג ארגונים והמשתמשים שלהם
- כתובת האימייל של המשתמש כדי להחריג משתמשים
- כתובת אימייל חלופית כדי להחריג כתובות אימייל חלופיות של משתמשים
- כתובת האימייל של הקבוצה כדי להחריג קבוצות
- כתובת האימייל של חבר בקבוצה כדי להחריג חברים בקבוצה
- מפתח סנכרון ראשי של פרופיל משתמש כדי להחריג פרופילי משתמשים לפי מפתח סנכרון
- מפתח סנכרון ראשי של איש קשר משותף כדי להחריג אנשי קשר משותפים לפי מפתח סנכרון
- מזהה המשאב לתזמון ביומן כדי להחריג משאבים לפי מזהה
- השם המוצג של משאב היומן כדי להחריג לפי שם
- סוג המשאב לתזמון ביומן שרוצים להחריג לפי קטגוריה
- בקטע סוג התאמה, בוחרים:
- התאמה מדויקת כדי להתאים למילת המפתח המדויקת
- התאמה למחרוזת משנה כדי להתאים את מילת המפתח באופן חלקי
- ביטוי רגולרי כדי להתאים את מילת המפתח באמצעות הביטוי הרגולרי
- לוחצים על אישור.
לשמור מאפיינים שונים בנתונים בחשבון Google
אם יש לכם ישויות בדומיינים של Google ו-LDAP שאתם לא רוצים לעדכן בחשבון Google, אתם צריכים להשתמש ב-2 כללים להחרגה:
- כלל החרגה של דומיין של Google כדי להחריג את הישויות מחשבון Google.
- כלל החרגה של דומיין LDAP כדי להחריג את הישויות מדומיין ה-LDAP.
כשמפעילים סנכרון, הישויות לא מסתנכרנות. הם לא משתנים בחשבון Google.
לדוגמה, יכול להיות שתצטרכו לשמור מאפיין משתמש, כמו יחידה ארגונית, בחשבון Google שלכם, ששונה ממאפיין המשתמש בדומיין ה-LDAP. אתם יכולים להשתמש בשני כללי החרגה כדי לוודא שהמאפיינים לא ישתנו במהלך הסנכרון. פרטים נוספים זמינים במאמר שמירה על מאפייני משתמש שונים במהלך סנכרון.
דוגמאות לכללי החרגה
כלל החרגה של משתמשי LDAP
בדוגמה הזו, המדפסות מופיעות כמשתמשי LDAP ותואמות לשאילתת ה-LDAP. עם זאת, אתם רוצים לוודא שהמדפסות לא מזוהות כמשתמשי Google. לכל המדפסות יש את המילה "printer" בשם של ספריית ה-LDAP. הכלל מחפש את מחרוזת המשנה הזו.
- סוג – כתובת ראשית
- סוג התאמה – התאמה למחרוזת משנה
- כלל החרגה – מדפסת
כלל החרגה של משאב לתזמון ביומן LDAP
חלק מחדרי הישיבות הוסבו למשרדים. אתם רוצים לוודא שהם לא ייובאו כמשאבים ביומן. מוסיפים כלל נפרד לכל חדר ישיבות.
הכלל הראשון:
- סוג – השם המוצג של משאב היומן
- סוג התאמה – התאמה למחרוזת משנה או התאמה מדויקת
- כלל החרגה – ConferenceRoom-BlueSkyMontana
הכלל השני:
- סוג – השם המוצג של משאב היומן
- סוג התאמה – התאמה למחרוזת משנה או התאמה מדויקת
- כלל החרגה – ConferenceRoom-BigPlains
כלל החרגה של קבוצת LDAP
בשרת ה-LDAP רשומות כ-500 רשימות תפוצה לבדיקה, אבל הן מיועדות רק לבדיקת עומס פנימית. כל משתמשי הבדיקה נמצאים באותו דומיין, והשמות שלהם בנויים באותה תבנית: internal-testX, כאשר X הוא מספר.
- סוג – כתובת קבוצה
- סוג התאמה – ביטוי רגולרי
- כלל החרגה – internal-test[0-9]*@example.com
כלל להחרגת משתמשי Google
אם משתמש לא מופיע בשרת הגילוי של LDAP, GCDS מוחק את המשתמש מרשימת המשתמשים ב-Google ומקבוצות Google. אם יש חשבונות משתמשים וקבוצות שלא קיימים בספריית ה-LDAP, אתם יכולים להשתמש בכלל החרגה כדי שהמשתמשים והקבוצות יישארו בחשבון Google Workspace או Cloud Identity. חשבונות אדמין ב-Google מוחרגים כברירת מחדל, כך שאין צורך ליצור כלל החרגה לחשבונות האלה.
אפשרות 1: שימוש ביחידה ארגונית כדי לשמור משתמשים
מעבירים את חשבונות המשתמשים ליחידה ארגונית ייעודית ויוצרים כלל החרגה בשבילה בהגדרות של הגדרת הדומיין של Google באשף ההגדרות.
- סוג – הנתיב המלא של הארגון
- סוג ההתאמה – התאמה מדויקת
- כלל החרגה – /OUPath/MyExcludedOU
אפשרות 2: שימוש בכתובת אימייל
יוצרים כלל החרגה של התאמה לכתובת אימייל בהגדרות של הדומיין של Google באשף ההגדרות.
- סוג – כתובת אימייל של משתמש או כתובת של קבוצה
- סוג ההתאמה – התאמה מדויקת
- כלל החרגה – user@example.com
אפשרות 3: החרגת כל הארגונים האחרים
אם אתם רוצים לסנכרן את משתמשי ה-LDAP שלכם ליחידה ארגונית אחת ברמה העליונה ולארגוני המשנה שלה, אתם צריכים להחריג את כל שאר היחידות הארגוניות ברמה העליונה. הביטוי הרגולרי הבא מחריג את כל היחידות הארגוניות ברמה העליונה, חוץ מאלה שמתחילות ב-MyIncludedOU. כשמשתמשים בביטויים רגולריים, אין להוסיף לוכסן בהתחלה.
- סוג – הנתיב המלא של הארגון
- סוג התאמה – ביטוי רגולרי
- כלל החרגה—^((?!MyIncludedOU).)*$
אפשרות 4: מפתח הסנכרון הראשי של פרופיל המשתמש
אתם יכולים להשתמש באפשרות הזו כדי לציין כתובת של משתמש, כתובת אימייל של קבוצה או כתובת של חבר בקבוצה שאתם רוצים להחריג מהסנכרון. כתובת של חבר קבוצה שהוחרג לא מוסרת מהקבוצה בדומיין של Google.
- סוג – מפתח הסנכרון הראשי של פרופיל המשתמש
- סוג ההתאמה – התאמה מדויקת
- כלל החרגה – luka@solarmora.com
כלל החרגה של פרופיל משתמש
בדוגמה הזו, אתם יכולים לציין אילו פרופילי משתמשים לא ייכללו בסנכרון.
- סוג – מפתח סנכרון
- סוג ההתאמה – התאמה מדויקת
- כלל החרגה – luka@solarmora.com
אם אתם רוצים להחליף את שם הדומיין בכתובות אימייל של LDAP (של משתמשים וקבוצות) בשם הדומיין הזה, אל תכללו את שם הדומיין @solarmora.com בכלל ההחרגה. משתמשים ב-luka,ולא ב-luka@solarmora.com.
נושאים קשורים
- הגדרת סנכרון באמצעות אשף ההגדרות
- thought שימוש במגבלות ב-GCDS
- שימוש בכללי חיפוש ב-LDAP כדי לסנכרן נתונים
Google, Google Workspace וסימנים וסמלי לוגו קשורים הם סימנים מסחריים של Google LLC. כל שמות החברות והמוצרים האחרים הם סימנים מסחריים של החברות שאליהן הם משויכים.